חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק תא"מ 19074-01-11

: | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום נצרת
19074-01-11
17.6.2012
בפני :
ערפאת טאהא

- נגד -
:
ש.ה.ל. לוזון איתור וביצוע בע"מ
:
ניקולא בולוס
פסק-דין
  1. התובעת היא חברה העוסקת, בין היתר, במתן שירותי הוצאה לפועל, לרבות עיקולים, תפיסות רכב וכדו'. הנתבע הוא עורך דין במקצועו ובמועדים הרלבנטיים לתביעה ייצג את מר עאטף עדווי, הזוכה בתיק הוצאה לפועל 1000734052, שנפתח נגד חב' יזרע טורס בע"מ
  1. בכתב התביעה, בתצהיר עדותו הרשית ובעדותו לפני בחקירה נגדית טען מר פטריק לוזון, כי בחודש 5/2007 הזמין הנתבע את שירותיה של התובעת לביצוע תפיסת אוטובוסים שעוקלו על ידו במסגרת תיק ההוצל"פ הנ"ל. לטענתו, לאחר פגישה שהתקיימה במשרדו של הנתבע שבה סוכמו תנאי ומחיר השירות, המציאה התובעת לנתבע הצעת מחיר בהתאם למוסכם. לדבריו, רק ביום 1/10/07 חתם הנתבע על הצעת המחיר, ומיד החלה התובעת באמצעות עובדיה בביצוע פעולות לצורך איתור האוטובוסים שעוקלו ושלגביהם מונה הנתבע ככונס נכסים. על פי הנטען, לאחר מספר ביקורים וניסיונות לאיתור האוטובוסים התברר, כי האוטובוסים אינם מתאימים לשימוש ואין הם נעים על הכביש. לגבי אחד האוטובוסים התברר, כי רישיונו הופקד במשרד הרישוי כבר בתאריך 15/3/04 ואילו השני רישיון הרכב שלו לא חודש מאז 5/2004, כך ששני האוטובוסים אינם נעים על הכביש ולפיכך לא ניתן לתפוס אותם.

מאחר שתפיסת הרכב לא התאפשרה מסיבות שאינן תלויות בה, זכאית התובעת, כך נטען, ל-50% מהמחיר שסוכם בגין תפיסת הרכב. מאחר שעל פי המוסכם, עלות תפיסת האוטובוס שסוכמה עמדה על סך 4,500 ש"ח, הרי מגיע לתובעת סכום של 2,250 ש"ח בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת החשבון לנתבע (13/12/07) ועד היום.

  1. הנתבע כפר בטענות התובעת מכל וכל. לטענתו, התובעת פעלה בחוסר תום לב, שכן ההסכם באשר לתפיסת האוטובוסים נערך בחודש 5/2007 ומאז ועד חודש 10/2007 לא עשתה התובעת דבר כדי לתפוס את הרכבים. לטענתו, בחודש 10/2007 כבר ידעה התובעת, כי שני האוטובוסים ירדו מן הכביש וכדי לגבות שכר טרחה שלא מגיע לה, היא שלחה את הצעת המחיר בפקס לחתימתו. הנתבע טען עוד, כי לפני החתימה על הצעת המחיר נוהלה שיחת טלפון בין מנהלה של התובעת, מר פטריק לוזון, לבין אשתו של הנתבע, גב' דינה בולוס, בה הציג מר לוזון מצג שווא שהוא עומד לתפוס את האוטובוסים, כי הוא יודע היכן הם נמצאים ודחק בה להחתים את הנתבע על הצעת המחיר. לטענתו, מר לוזון עשה כן ביודעו כי האוטובוסים כבר ירדו מן הכביש במטרה לזכות בשכר שאינו מגיע לו.

הנתבע טען עוד, כי בהתאם לנהלים של רשות האכיפה והגביה, אין לעקל ולתפוס נכס שהוא נע על הכביש יותר מעשר שנים. מאחר ששני האוטובוסים שלגביהם מונה עו"ד בולוס ככונס נכסים הם משנת 1994, לא הייתה התובעת רשאית לתפוס אותם, שכן במועד ביצוע הפעולות לתפיסת האוטובוס חלפו כ-13 שנים.

הנתבע הוסיף, כי ההסכם בינו לבין התובעת נכרת בהיותו עורך דין אשר מייצג את הזוכה בתיק ההוצאה לפועל ולא איתו אישית, כך שאם קיימת חבות כלשהי לתשלום בהתאם להסכם, חבות זו מוטלת על עאטף עדווי, הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, ולא עליו אישית.

  1. דין התביעה להתקבל. בסעיף 3 להסכם שנכרת בין הצדדים נרשם במפורש, כי "אי ביצוע מסיבות שאינן תלויות במצבעים כגון צו שיפוטי, רכב הורד מהכביש וכד' יחויב ב-50% ממחיר הפעולה". מאחר שתפיסת הרכב במקרה דנן לא התאפשרה מכיוון שהאוטובוסים הורדו מן הכביש, מגיע לתובעת, בהתאם למוסכם, 50% ממחיר הפעולה.

הנתבע טען, כי לא ברור מסעיף 3 להסכם, לאיזה פעולה הכוונה, מה המחיר של אותה פעולה ולמה התכוונו הצדדים באותו סעיף. טענות אלה דינן להידחות. כפי שעולה מההסכם ותצהירי הצדדים, הפעולה שסוכמה בין הצדדים היא תפיסת אוטובוס. לא סוכם על ביצוע פעולות אחרות ועל כן ברור הוא שכוונת הצדדים היא לפעולה שעניינה תפיסת הרכב. ההיגיון העומד מאחורי הסעיף הוא ברור. כדי לתפוס רכב, על התובעת לבצע פעולות הכנה מקדימות כדי לאתר את האוטובוס, לקבוע את המקום והזמן המתאימים לתפיסתו ואף להתקשר, במידת הצורך, עם גרר או מוביל, לגרירת הרכב. פעולות אלה כרוכות בהוצאות שונות שעל התובעת להוציא על מנת לבצען. על כן, וכדי שהתובעת לא תצא מופסדת מאותו הסדר במקרה שפעולת התפיסה לא תתאפשר מסיבות שאינן תלויות בה, סוכם שהנתבע ישלם 50% ממחיר התפיסה.

  1. הנתבע טען עוד, כי במועד משלוח ההצעה לחתימתו ביום 1/10/07, מנהל התובעת כבר ידע שהאוטובוסים כבר הורדו מן הכביש, כי לא ניתן לתפוס אותם, וכי משלוח ההצעה נעשה במטרה לאפשר לתובעת לזכות בכספים שאינם מגיעים לה.

אין בידי לקבל טענות אלה. הנתבע לא הציג שום ראיה שיש בה כדי לתמוך בטענותיו בעניין זה. לא הוכח כי התובעת או מנהלה ידעו שהאוטובוסים כבר ירדו מהכביש ומלבד העלאת טענות בעלמא בעניין זה מטעם הנתבע לא הוצג, כאמור, בדל של ראיה התומך בגרסתו.

  1. אשתו של הנתבע טענה בעדותה, כי בשיחת טלפון שניהל איתה פטריק לפני החתימה על ההסכם, הוא טען כי העובדים שלו בשטח ומוכנים לתפוס את האוטובוסים, כי הם רואים את האוטובוסים ויודעים היכן החייבת מחנה אותם, כך שהיא האמינה לו שהוא עומד לתפוס את האוטובוסים.

אין בידי לקבל טענות אלה, וכמה טעמים לדבר: ראשית, אם גרסה זו נכונה לא ברור לי מדוע הוסיפו הצדדים את הסעיף שעניינו תשלום 50% ממחיר הפעולה אם יתברר שהאוטובוס ירד מן הכביש. הוספת סעיף זה להסכם ואי מחיקתו ע"י הנתבע אינם מתיישבים עם גרסת הנתבע. שנית, על פי גרסתם של הנתבע ואשתו ניתן לברר אם האוטובוס בשימוש ואם הורד מן הכביש בשיחת טלפון פשוטה. אם כך הם פני הדברים, לא ברור מדוע לא ביררו זאת לפני החתימה על ההסכם ומדוע לא מחקו את הסעיף לפני החתימה עליו.

  1. הנתבע טען עוד, כי משיחת טלפון פשוטה עם משרד התחבורה, יכול היה מנהל התובעת לדעת אם האוטובוסים נוסעים על הכביש, או שמא כבר הורדו ממנו. משכך, כך נטען, אין זה סביר ואין הגיוני שהתובעת ביצעה פעולות כלשהן לאיתור האוטובוסים לפני שביררה מול משרד התחבורה אם הם ראויים לשימוש.

גם בטענה זו לא מצאתי ממש. ראשית, אם אכן ניתן לעשות בירור כנטען, לא ברור מדוע הנתבע עצמו לא עשה בירור זה לפני שחתם על הצעת המחיר שבה הוא התחייב לשלם 50% ממחיר העסקה במקרה שיוברר כי האוטובוסים ירדו מן הכביש. שנית, התחייבות הנתבע לתשלום 50% ממחיר הפעולה אינה מותנית בכך שהתובעת תבצע פעולות אלה או אחרות, כך שבהתאם לאמור בהסכם, גם אם עובדת הורדת האוטובוסים מן הכביש הייתה מתגלה בשיחת טלפון כנטען, עדיין הייתה מוטלת על הנתבע חובה לשלם את המחיר המוסכם.

  1. לעניין הנהלים של רשות האכיפה והגביה - מעיון בנהלים אלה עולה, כי הם נכנסו לתוקף ביום 23/5/11, כשלוש וחצי שנים לאחר האירועים נשוא התביעה, כך שנהלים אלה אינם רלבנטיים כלל למחלוקת כאן.
  1. הטענה האחרונה שהעלה הנתבע עניינה חוסר יריבות בינו לבין התובעת מכיוון שלטענתו הוא חתם על ההסכם כמייצג הזוכה בתיק ההוצאה לפועל.

גם בטענה זו לא מצאתי ממש. עיון בהסכם מלמד, כי הוא נכרת בין התובעת לבין הנתבע אישית ולא כמי שמייצג גורם זה או אחר. הפניה לתובעת, הפגישות עם מנהלה וההסכמות אליהן הגיעו הצדדים נעשו ונערכו מול הנתבע אישית, אשר חתם על ההזמנה בשמו ומבלי לציין שהוא חותם כבא כוחו של הזוכה.

  1. סוף דבר, הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 2,250 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 19/5/08 ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 1,500 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסכום זהה.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו מועד ועד התשלום המלא בפועל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>